<h1>ספר מצות זמניות הלכ' חנוכה</h1>
<h2>דף כא:</h2>
והפתילות והשמנים שאסורים להדליק בהם בשבת והם הנזכרים בפרק במה מדליקין רשאי להדליק בהם נר של חנוכה בין בחול בין בשבת. וכבר ידעת שאיסור השמנים הוא מפני שאינם נמשכים אחר הפתילה. ואיסור הפתילות מפני שאינן מושכות השמן, וחוששין שמא כשיחלש אור הנר או יקרב ליכבות. שישלח ידו לתקנה. וכיון שאין משתמשין לאור נר חנוכה ואין חוששין לכביה לא יבא לתקנה. וזהו אומרם, פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהן בחנוכה ביו בחול בין בשבת. והבחור שלא נשא אשה והוא דר עם זולתו, חייב להשתתף עם בעל הבית בשמן. ואם בעל אשה הוא והוא אכסנאי עם זולתו, אינו חייב בזה, כי בנר שמדליקין בביתו הוא יוצא י"ח בכל מקום שהוא. וזהו אומרם א"ר זירא כי הואי בי רב הונא משתתיפנא בהדי אושפזאי בתר דנסיבנא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדלקא עלי בגו ביתאי.
וחייב כל מאמין להדליק נרות בשמונה לילות של חנוכה בענין זה. ידליק ליל ראשון נר אחד ובשני שנים ובשלישי שלשה. וכן יוסיף לכל לילה נר אחד עד שידליק ליל שמיני שמונה נרות. וזהו אומרם, ב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך טעמייהו דב"ה כנגד ימים היוצאים א"נ כנגד מעלין בקדש ולא מורידין. ואין רשות להדליקם אלא בן דעת ובר מצוה, לאומרם נר חנוכה שהדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום, דהדלקה עושה מצוה ואין הנחה עושה מצוה. אבל הנשים יוכלו להדליק. והדלקתם חובה עליהם, לאומרם אשה ודאי מדליקה דאריב"ל נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס. וחייב המדליק ליל ראשון לברך שלש ברכות בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה, בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה ושהחיינו, והרואה אותם יברך שעשה נסים ושהחיינו. ושאר לילות של חנוכה יברך המדליק להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים, והרואה אותם יברך שעשה נסים בלבד.
ימי חנוכה שמונה. תחלתם כ"ה יום בכסליו. ואין לקונן בהם על מת ולא לגזור בהם תענית, לאומרם ז"ל בתלמוד שבת, מאי חנוכה דת"ר בכ"ה בכסלו יומי חנוכה תמניא אינון דלא למיספד בהון ודלא למיגזר בהון תעניתא, שכשנכנסו יונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כ"ג ולא היה בו להדליק אלא ליום אחד ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים. ונאמר במסכת תעניות [ט"ו ע"ב] אין גוזרין תענית על הצבור בחנוכה ובפורים. ובתלמוד ר"ה [י"ח ע"ב], מעשה וגזרו תענית בחנוכה וירד ר' אליעזר ורחץ וא"ל ר' יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם. וחלקו מלת חנוכה לשתי מלות, לפרש מה זה חנוכה, חנו כ"ה בכסליו.
<h2>דף כב.</h2>
וצריך לשום הנרות לצד פתח הבית שיעור טפח מן הפתח לשמאל הנכנס בבית. ואם הוא בעלייה ישימם בחלון העובר לשוק. וצריך להשימם למטה מעשרים אמה. ואם השימם למעלה מעשרים אמה פסולה. וזהו אומרם, נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ בטפח הסמוך לפתח ואם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לר"ה ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו. ואמרו נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי, והיכא מניחה משמאל. ומי שהניח נר חנוכה בידו לא יצא ידי חובתו, וזהו אומרם היה תפוס נר חנוכה ועומד לא עשה ולא כלום מ"ט דהרואה אומר לצורכו הוא דנקיט ליה. ואין להדליק אותם אלא במקום הנחתן, והוא אומרם הדליקה מבפנים והוציאה לחוץ לא עשה ולא כלום. וזמן הדלקתם הוא מעת בוא השמש עד שתכלה רגל מן השוק. ואם נכבה אח"כ אינו חייב לחזור ולהדליקו, לאומרם מצותה משתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק. ואמרו כבתה אין זקוק לה. ואסור להשתמש לאורה. ואמרו עוד אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה שלא יהיו המצות בזויות עליו. וצריך להדליק נר מיוחד להשתמש לאורה לאמרו אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה.
<h2>דף כג.</h2>
והבית שיש לו שני פתחים משני צדדים חייב להדליק בכל אחד מהם, מפני שאם יראו אחד מהם בלא נר יפול חשד על בעל הבית שהוא מתרשל במצות חנוכה, וזהו אומרם, חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות, אמר רבא לא אמרן אלא משתי רוחות אבל מרוח אחת לא צריך.
<h2>דף כג:</h2>
ונר שיש לה שני פיות נחשב כאילו הן שתי נרות, וזהו אומרם, נר שיש לה שני פיות עולה לשני ב"א. ואמרו מילא קערה שמן והקיפה פתילות וכפה עליה כלי עולה לכמה ב"א לא כפה עליה כלי עשאה כמדורה ואפילו לאחד אינה עולה. ומי שאין לו כדי לקנות אלא או שמן לנר חנוכה או יין לקידוש, חייב להקדים שמן נר חנוכה, לאומרם, נר חנוכה וקידוש היום נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא.
<h2>דף כד.</h2>
וחייב להזכיר על הנסים בכל תפלה, ואפילו במוסף בשבת ובמוסף ר"ח, כאומרם יום הוא שנתחייב בארבע תפלות. ואם שכח ולא הזכיר על הנסים אינו חוזר התפלה, לאומרם בתוספתא דברכות [פ"ג הי"ד], כל יום שאין בו מוסף כגון חנוכה [ופורים] ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח ברכות ואומר מעין המאורע בהודאה ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ושאלו בתלמוד אם יש להזכיר על הנסים בברכת המזון אם לא. והתשובה אינו מזכיר ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. וימי חנוכה הם בכלל הימים שגומרין בהן את ההלל, כמו שאמרנו בתלמוד ערכין [י' ע"א]. וקורא בס"ת בכל יום שלשה אנשים כהן לוי וישראל. וקורא ביום הראשון מן דבר אל אהרן ואל בניו לאמר לאמר כה תברכו עד זה קרבן נחשון בן עמינדב. וביום השני קורא ביום השני. וביום השלישי ביום השלישי. וכן בכל יום עד יום השמיני. וביום השמיני מתחיל מן ביום השמיני עד סוף הפרשה. ויסמוך לה מן פרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה. וההפטרה בשבת של חנוכה רני ושמחי. ואם היו שתי שבתות בחנוכה, מפטיר בשבת השניה ויעש חירם. ומפני שלא נתקנו הלכות במשנה ונתקנו בגמרא במשנת במה מדליקין ופירש אותם רבינו יצחק אלפסי ז"ל בהלכותיו לכן נהגו בני אדם לקרוא בשבת של חנוכה במקום פרק המשנה המורגל לקרוא בשבתות משנת במה מדליקין, וסמכו לה מהלכות חנוכה לרב אלפסי ז"ל מתחלתן עד לשנה אחרת קבעום ימים טובים. נפלו שתי שבתות בחנוכה משלימין הלכות חנוכה בשבת השניה כמו שנתקנו אחר תפלת חנוכה ב"ה.
